רכישת דירה: כל המידע המשפטי הרלוונטי
כאשר אנו מבצעים עסקת מקרקעין, אנו לא משלמים לכל בעלי התפקידים המעורבים בפרויקט, כגון עורך הדין של הקבלן, אדריכל הפרויקט, יועץ המס וכדומה. החוק להגנת הצרכן מגן על רוכשי דירות, וקובע שהתשלום נעשה במחיר קבוע לכל בעלי התפקידים יחדיו. עם זאת, ישנם מקרים אשר בפועל, הקבלנים מנחים את רוכשי הדירה לשלם שכ”ט נוסף לבעלי תפקיד בפרויקט. יש להבהיר שהדבר נעשה, בעיקר כאשר רוכשי הדירות הללו אינם מיוצגים על ידי עורך דין. צפו באילן שרקון מסביר:
עו”ד אילן שרקון, מרצה בפני סטודנטים במרכז האקדמי למשפט ועסקים על מהות השפה של עורכי הדין, והמשמעות בהבנה של הקשרים לחוק רלוונטי.
צפו בריאיון המלא:
עורך דין אילן שרקון ממשרד שרקון בן עמי אשר ושות’ התארח בוועידה להתחדשות עירונית בעיר הנדל”ן התחדשות 2018. לדברי עו”ד אילן שרקון המגמות העיקריות להתחדשות העירונית הנן:
לדברי עו”ד שרקון: “על הסיבות העיקריות להתחדשות עירונית, אף אחד לא מדבר. צמצום הפערים החברתיים ומעגל העוני, צדק חלוקתי ואפליה מתקנת.”
איך הכל התחיל?
בשנת 1965 חוק ושמו “חוק פינוי בינוי שיקום” גרם למדינה להחליט על שיקום שכונות מצוקה. כך נוצר מצב שהמדינה היא גם יוזמת הפרויקט וגם זו שמשלמת לדיירים את כל הפיצויים המגיעים להם.
12 שנים לאחר מכן, לאחר עליית בגין לשלטון בשנת 1977, הוחלט להקים פרויקט לשיקום שכונות. לאחר מכן התחילו עם תמ”א 30, ומשם הכל היסטוריה.
עורך דין אילן שרקון: “במסגרת הפרוייקטים של תמ”א 38, המדינה אינה לקחה בחשבון את תושבי הפריפריה. כך, באזורים שאין בהם כדאיות כלכלית כגון מצפה רמון, צפת, קרית שמונה, שדרות ודימונה כמעט ולא התרחשו הפרויקטים להתחדשות עירונית.”
עורך דין אילן שרקון העלה סוגיה מעוניינת בהרצאתו על זכרון דברים בעסקת נדל”ן. בהרצאה נשאלה השאלה בנוגע לתוקף המשפטי של עסקת נדל”ן המתבצעת בין שני צדדים וללא ליווי מקצועי של גורם משפטי מוסמך. כך למשל, היה והחליטו שני הצדדים כי הם מעוניינים לחתום על עסקת נדל”ן ללא מעורבות של עורך דין מוסמך, יוכלו לעשות כן בתנאי שכל פרטי הנכס והעסקה יופיעו על גבי הטופס. (גוש, חלקה, רחוב, שמות הצדדים, תיאור העסקה, סכום העסקה ותשלום המקדמה).
עו”ד אילן שרקון, בעל משרד עו”ד שרקון, בן עמי, אשר ושות’, מתמחה בדיני מקרקעין ומרצה על הנושא במקומות רבים. בהרצאה שהעביר ושודרה בערוץ 2, דיבר אילן שרקון על רגולציה ובירוקרטיה בתחום הדיור, והתייחס גם לפרוצדורה המייגעת העומדת מאחורי נושא ההתחדשות העירונית.
בנוסף התייחס עורך דין שרקון למשבר הדיור ולקושי של זוגות צעירים לרכוש דירה חדשה בישראל. הוא אף דיבר על המחאה החברתית, שהתרחשה בשנת 2011, במסגרתה יצאו עשרות אלפי צעירים לרחובות, כדי למחות על מחירי הדיור הגבוהים, אך בפועל, לא הרבה השתנה.
“על פי מבחן התוצאה כדי לקדם תכנון מחוזי, נדרשות בין 5 ל-10 שנים”, אמר עורך דין אילן שרקון. “על פי מבחן התוצאה, כדי להוציא היתר בנייה בחלק מהוועדות המקומיות – נדרשות בין שנה לשנתיים. על פי מבחן התוצאה, כמעט אין פרויקטים של פינוי בינוי. מדברים על זה הרבה, אבל בפועל אין כמעט בכלל פרויקטים מסוג זה. על פי מבחן התוצאה, אין מספיק דירות לדיור לצעירים”.
“נכון, הייתה מחאה חברתית, אבל המחירים לא יורדים”, אמר אילן שרקון. “יש כל מיני סיבות שאותן ניתן לבחון ולהבין מדוע מחירי הדיור לא יורדים. בתור אחד שמלווה הרבה מאוד ועדות תכנון ופרויקטים רבים, אני רוצה להגיד שהסיבה העיקרית לכך היא הנושא של בירוקרטיה ועודף רגולציה”.
עו”ד אילן שרקון סיכם: “לא בטוח שזה קשור בשיווק ובגורמים רבים אחרים, אלא קשור לעודף רגולציה ובירוקרטיה מיותרת. טרכטנברג ביטא זאת בצורה די טובה כשאמר שאחד הגורמים המרכזיים למחסור שנוצר בהליכי הדיור היא הימשכות הליכי התכנון, ריבוי חסמים בשלב פיתוח הקרקע על רקע חילוקי דעות בין גורמים ממשלתיים; חסמים תכנוניים, כלכליים, קניינים וכו’, אבל אני אומר שהחסם העיקרי הוא רגולטורי”.
צפו בהרצאה המלאה של עורך דין אילן שרקון