עו”ד אילן שרקון

כאשר אנו מבצעים עסקת מקרקעין, אנו לא משלמים לכל בעלי התפקידים המעורבים בפרויקט, כגון עורך הדין של הקבלן, אדריכל הפרויקט, יועץ המס וכדומה. החוק להגנת הצרכן מגן על רוכשי דירות, וקובע שהתשלום נעשה במחיר קבוע לכל בעלי התפקידים יחדיו. עם זאת, ישנם מקרים אשר בפועל, הקבלנים מנחים את רוכשי הדירה לשלם שכ”ט נוסף לבעלי תפקיד בפרויקט. יש להבהיר שהדבר נעשה, בעיקר כאשר רוכשי הדירות הללו אינם מיוצגים על ידי עורך דין. צפו באילן שרקון מסביר:

עו”ד אילן שרקון, מרצה בפני סטודנטים במרכז האקדמי למשפט ועסקים על מהות השפה של עורכי הדין, והמשמעות בהבנה של הקשרים לחוק רלוונטי.

בריאיון שפורסם עם עו”ד אילן שרקון לאתר “גלובס”, אמר שרקון כי ממשלת ישראל הצליחה להשיג את שלה ולהוריד את מחירי הדיור. יחד עם זאת, מדובר במהלך אשר עלול להוביל לקריסה במשק.

עורך דין אילן שרקון: “מחירי הדיור חדלו מלעלות והתייצבו. באזורי הפריפריה כבר רואים זאת.”

בשנים האחרונות מחירי הנדל”ן טיפסו לשחקים. היה ניתן לראות כי משנה לשנה חלה מגמת עליה במחירי הדירות. המשבר בענף הדיור גורם למתחים בחיי המשפחה, ולעתים אף גורם לזוגות לפנות לעורך דין לגירושין, עקב המתחים.

כל הנתונים מראים כי מחירי הנדל”ן אינם גבוהים כתמול שלשום. לאחרונה, ירדו מחירי הנדל”ן ב-2.7% והצפי הוא כי ימשיכו לרדת עד ל-8% עד סוף שנת 2018. מאז חודש אפריל, נרשמו ירידת מחירים במספר ערים בארץ אשר גרמו לבעלי דירות יד שנייה להוריד את המחיר המבוקש על הנכס שלהם. תכנית “מחיר למשתכן” והחסמים הרגולטורים הם אלו שגרמו למשקיעים לברוח משוק הנדל”ן ולחפש אפיקי השקעה רווחיים יותר.

האם ירידת מחירי הדיור תעשה טוב למשק?

עורך דין אילן שרקון, שותף ומייסד במשרד עורכי הדין שרקון, בן-עמי, אשר & נאמן, קינן ושות’, מאמין כי לירידת המחירים השלכות מדאיגות שעלולות לגרום לנזקים בשוק.

“הרבה אנשים רוצים שמחירי הדיור יירדו, אך בכלכלה כמו בכלכלה, לפעמים נבואות מתגשמות. יחד עם זאת, קיים קו דק מאוד המפריד בין ירידת מחירי הדיור לבין קריסת המשק, וממנה צריך להיזהר.”

צ’ק משמש כתחליף נוח לתשלום בכסף מזומן ורבים משתמשים באמצעי זה בתכיפות למסחר ולשירותים שונים. בנושא זה מתעוררות שאלות משפטיות רבות הן במישור האזרחי והן בפלילי, שרבים מאיתנו, למרות שכיחות הפעולה, לא נותנים עליהם את הדעת יתר על המידה. עו”ד אילן שרקון מסביר: איך לכתוב ולחתום על צ’ק כמו שצריך.

“צ’ק מוגדר כפקודה ללא תנאי מאת אדם אל הבנק חתומה בידי נותנה, בה נדרש הבנק לשלם לאדם פלוני או לפקודתו סכום כסף מסוים עם דרישה”, ציין עורך דין אילן שרקון. “על פי לשון ההגדרה נדרשים שני תנאים שבלעדיהם אין כלל צ’ק”.

כתב: הכלל הוא שללא כתב אין צ’ק. אין הצ’ק חייב להיות כתוב דווקא על טופס שהוצא על ידי הבנק אלא מותר לכתבו בכל דרך שהיא, ואפילו ניתן לעשותו בפקס. כל שינוי של הכתב על גבי הצ’ק עלול לגרום לביטולו, ואם ישנה סתירה בן הסכום במילים לסכום הרשום בספרות, הסכום במילים גובר.

החזקה בדיני שטרות, ובכלל זה צ’קים, הינה שמי שמחזיק בצ’ק הינו “אוחז כשורה”, דהיינו בתביעה מכח שטר ו/או בהליכי מימוש הצ’ק נטל ההוכחה שהאוחז זייף את המסמך או רימה וכו’ הינו על הנתבע (בדרך כלל נטל ההוכחה במשפט אזרחי הוא על התובע). יחד עם זאת, אם ישנם שינויים על גבי הצ’ק או אם הצ’ק לא נכתב על גבי טופס סטנדרטי או בכתבי יד שונים, אוחז הצ’ק אינו “כשר” ונטל ההוכחה עליו (ניתן לציין שישנם שטרות נוספים מלבד שיקים, כמו שטר חוב, כתובה, ודוגמאות נוספות).

חתימה: “ללא חתימת בעל הצ’ק אין לצ’ק כל נפקות”, מסביר אילן שרקון. “אדם פרטי רשאי לחתום בטביעת אצבע, בראשי תיבות, בשם מסחרי ובחותמת גומי (בתנאי שהיא העתק חתימתו). חברה יכולה לחתום רק מכוח הרשאה בתקנונה ודי בחותמת הגומי שלה (אלא אם ישנה הוראה אחרת בתקנון”.

יתר התנאים כגון תאריך וסכום הצ’ק ניתנים להשלמה על ידי מחזיק הצ’ק (אלא אם יוכל שלא ניתנה הרשאה מבעל הצ’ק לכך). באשר למועד הפרעון, יש להציג את הצ’ק בזמן סביר לאחר התאריך הנקוב. בפועל הבנקים מכבדים צ’קים עד שישה חודשים לאחר התאריך הנקוב.

שרטוט הצ’ק (קרוס)

עו”ד אילן שרקון ציין כי :”אם אין שרטור רשאי האוחז לפנות לבנק בעל הצ’ק ולבקש את כל פרעונו במזומן. באמצעות השרטוט ניתן למנוע זאת והאוחז חייב להפקיד את הצ’ק בבנק ולשם הפרעון יפנה בנק זה לבנק בעל הצ’ק בהוראה לפרוע את הצ’ק”.

שרטוט מיוחד: השרטוט יכול להיות כללי וכן מיוחד, דהיינו בין שני הקווים יהא נקוב שם הבנק והצ’ק יפרע רק אם יוצג לבנק (בעל הצ’ק) על ידי הבנק ששמו נקוב בצ’ק.

עו”ד אילן שרקון, בעל משרד עו”ד שרקון, בן עמי, אשר ושות’, מתמחה בדיני מקרקעין ומרצה על הנושא במקומות רבים. בהרצאה שהעביר ושודרה בערוץ 2, דיבר אילן שרקון על רגולציה ובירוקרטיה בתחום הדיור, והתייחס גם לפרוצדורה המייגעת העומדת מאחורי נושא ההתחדשות העירונית.

בנוסף התייחס עורך דין שרקון למשבר הדיור ולקושי של זוגות צעירים לרכוש דירה חדשה בישראל. הוא אף דיבר על המחאה החברתית, שהתרחשה בשנת 2011, במסגרתה יצאו עשרות אלפי צעירים לרחובות, כדי למחות על מחירי הדיור הגבוהים, אך בפועל, לא הרבה השתנה.

“על פי מבחן התוצאה כדי לקדם תכנון מחוזי, נדרשות בין 5 ל-10 שנים”, אמר עורך דין אילן שרקון. “על פי מבחן התוצאה, כדי להוציא היתר בנייה בחלק מהוועדות המקומיות – נדרשות בין שנה לשנתיים. על פי מבחן התוצאה, כמעט אין פרויקטים של פינוי בינוי. מדברים על זה הרבה, אבל בפועל אין כמעט בכלל פרויקטים מסוג זה. על פי מבחן התוצאה, אין מספיק דירות לדיור לצעירים”.

“הסיבה העיקרית למחירים הגבוהים – בירוקרטיה ועודף רגולציה”

“נכון, הייתה מחאה חברתית, אבל המחירים לא יורדים”, אמר אילן שרקון. “יש כל מיני סיבות שאותן ניתן לבחון ולהבין מדוע מחירי הדיור לא יורדים. בתור אחד שמלווה הרבה מאוד ועדות תכנון ופרויקטים רבים, אני רוצה להגיד שהסיבה העיקרית לכך היא הנושא של בירוקרטיה ועודף רגולציה”.

עו”ד אילן שרקון סיכם: “לא בטוח שזה קשור בשיווק ובגורמים רבים אחרים, אלא קשור לעודף רגולציה ובירוקרטיה מיותרת. טרכטנברג ביטא זאת בצורה די טובה כשאמר שאחד הגורמים המרכזיים למחסור שנוצר בהליכי הדיור היא הימשכות הליכי התכנון, ריבוי חסמים בשלב פיתוח הקרקע על רקע חילוקי דעות בין גורמים ממשלתיים; חסמים תכנוניים, כלכליים, קניינים וכו’, אבל אני אומר שהחסם העיקרי הוא רגולטורי”.

צפו בהרצאה המלאה של עורך דין אילן שרקון

חברות הבנייה השונות בישראל, מצאו דרך למקסם את רווחיהן על חשבון הדיירים. על אף ניסיונות האכיפה, אי רישום הדירה על שם הדייר בטאבו נותר תופעה נפוצה בקרב הקבלנים השונים, כך על פי נתוני מינהל מקרקעי ישראל. בדרך זו הם מצליחים לחסוך סכומי כסף רבים, שנלקחים מראש מהדיירים.

להמשך קריאה

פרויקטים של התחדשות עירונית צברו תאוצה כבר לפני שנים רבות, ונראה שיותר ויותר בניינים מיועדים לפרויקטים אלו. במרכז אנו עדים לפרויקטים רבים במסגרת התחדשות עירונית, אך מה בנוגע לפריפריה?

בראיון ל”גלובס”, התייחס עו”ד אילן שרקון, מומחה לדיני מקרקעין ומחלוצי ההתחדשות העירונית בישראל, לנושא: “מחירי הקרקעות בפריפריה נמוכים מאוד ביחס לתל אביב, ולכן אין ליזמים כדאיות כלכלית לקדם פרויקטים אלו, רק אם זכויות הבנייה יהיו גבוהות מאוד”.

עו”ד שרקון הסביר כי “בכל מקרה, בישראל, נראה שפרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית יימשכו עוד שנים רבות”.

לניתוח המלא של עו”ד שרקון ב”גלובס”